ביטול המכרז לאישפוז סיעודי - מחשבות והשלכות

ביטול מכרז האשפוז הסיעודי – מחשבות והשלכות

 נפל דבר בישראל, בפסיקה תקדימית שניתנה ע"י השופטת ד"ר מיכל אגמון בבית המשפט המחוזי בת"א, נקבע כי מכרז האשפוז הסיעודי יבוטל וזאת בגין חוסר סבירות קיצוני בתימחור יום אשפוז.

משמעותו של פסק דין זה חורגת הרבה מעבר לדיון על עלותו של יום אשפוז, אך לפני התייחסות מהותית לפסק הדין, כמה מילות הסבר לגבי נשוא הדיון:
מכרז האשפוז הסיעודי הינו מכרז הסיעוד הגדול במשק ובו מתמחרת המדינה את עלויות האשפוז במוסדות סיעוד לצורך הכנסת סעיף זה בהוצאות משרד הבריאות, אלו אותם 'קודים' המקנים לחולים סיעודיים ש'זכו' בהם את ההטבה לשהות במוסד סיעודי בסיבסוד של כ-75% מטעם משרד הבריאות.

חשוב מאוד להבין את הנתונים הנוגעים למכרז קריטי זה:

• ישנן היום במדינת ישראל כ-20000 מיטות סיעוד 60% מהם מיטות במימון משרד הבריאות (בעזרת אותם קודים), סך כל התקציב הממשלתי המופנה לאותן מיטות אשפוז הינו כ-1.1 מיליארד ש"ח בעוד סך התקציב המופנה למימון האשפוז הסיעודי הציבורי הינו 1.4 מיליארד ש"ח, ההפרש נובע מדמי ההשתתפות העצמית הנכפים על משפחות המאושפזים.
• תעריף האשפוז המקסימלי שהוצא במכרז עמד על 301 ש"ח ושישים אג' ליום אשפוז כלומר כ-9048 ש"ח לחודש, תעריף המינימום היה 290 ש"ח ליום אשפוז שווה ערך ל- 8700 ש"ח לחודש.
• עלויות האשפוז במוסדות פרטיים שאינם כפופים להסכמי האשפוז של משרד הבריאות נעים בין 13000-20000 ש"ח לחודש ויש מוסדות הגובים גם 25000 ש"ח לחודש.

צריך עוד מידע ? צור קשר עוד היום ונשמח לעזור לך !

הנתונים מדברים בעד עצמם, אך למרות זאת מצאתי לנכון להתייחס לכמה השלכות של פסק דין זה. פער כה משמעותי במחיר לא יכול שלא לפגוע במטופלים הסיעודיים, מוסדות האשפוז הסיעודי, הניזונים מאותם 'קודים' של משרד הבריאות, נאנקים תחת נטל בלתי נסבל של צורך במתן טיפול סיעודי מורכב, הכולל לעיתים השגחה כל שעות היממה, עם תקציב שאינו עומד בשום קריטריון מינימלי של כבוד האדם. למבקר במוסד כזה מזומנת חוויה עגומה מאוד, רבים מהמוסדות מוזנחים, עובדה הגוררת הזנחה של המטופלים, לדברי אחד ממנהלי המוסדות אותם ראיינתי לצורך כתיבת הספר ' ביטוח סיעוד בישראל' , עדיף להשקיע באוכל ולא לשלם משכורת לגנן, עניתי לו שדיעותינו הפוכות, לדעתי פרח מבעד לחלון עדיף על עוד פרוסת לחם, אך למה להגיע לדילמות האלה? עליבות גוררת עלבון, אותם בנים ובנות של מטופלים הרואים את הוריהם נמקים (תרתי משמע) בעזובה וסירחון יחזרו לחייהם מרירים יותר ויצרניים פחות, זהו הפסד לכולנו כפרטים, כחברה וכמדינה שחרטה על דגלה את כבוד האדם וחירותו, איזה כבוד ואיזו חרות? זכות בסיסית היא לא רק לחיות אלא לסיים את החיים בכבוד וכמו שהמדינה יודעת להכניס ידה לכיסנו בתשלומים שאינם נגמרים לביטוח לאומי, מס הכנסה והשתתפויות עצמיות למיניהן, כך יש לצפות מאותה מדינה שבעת צרה גדולה כמו מקרה סיעוד המחייב אשפוז, תממן את עלות הטיפול במוסד היכול לכבד את עצמו ולכן גם יכבד את מטופליו.

כותבת השופטת אגמון בפסק הדין: "מחיר הפסד במכרז לרכש שירותי רווחה פותח פתח למדינה לעצום עיניה ולהשיל מעצמה אחריות לשמירה על זכויות הפרט". מי יתן  ומילים אלו של שופטת אמיצה יהדהדו בראשיהם של מקבלי ההחלטות והעתירה המנהלית  שהגישו המוסדות הפרטיים לאשפוז סיעודי  תתקבל במלואה, התעריף החישובי שהגישו בעתירתם עמד על 336 ש"ח וחמש עשרה אג' ליום אשפוז כלומר 10085 ש"ח לחודש.
משרד האוצר הודיע כי החליט לערער על החלטת בית המשפט. מפאת הבושה שאני חש על יחס זה של משרד האוצר החלטתי לכתוב כתבה זו.