טלפון
צור קשר
  • ביטוח סיעודי

    ביטוח סיעודי - דאגו לקבל פיצוי חודשי למקרה של פגיעה תפקודית וזאת בכדי לא ליפול לנטל על בני המשפחה

  • ביטוח חיים

    ביטוח חיים - הבטיחו את עתידה הכלכלי של משפחתכם בכל מצב

  • ביטוח בריאות

    ביטוח בריאות - דאגו להבטיח כי כל אחד מבני המשפחה יהיה מבוטח בביטוח הכולל: ניתוחים פרטיים, תרופות שלא בסל והשתלות

  • ביטוח מנהלים

    ביטוח מנהלים -כדאי לדאוג לחיסכון לפרישה בפוליסה המבטיחה קצבה או פנסיה ומשולמת ע"י עובד ומעביד

  • אובדן כושר עבודה

    ביטוח אובדן כושר עבודה - חשוב לגדר את הסיכון שבאיבוד כושר השתכרות ולכן יש להקים פוליסת ביטוח להבטחת הכנסה חודשית במקרה של פגיעה בכושר העבודה כתוצאה ...

מבחר סיפורים קצרים, ספרי ילדים, נובלות, שירים ורומנים מכתבי טד בר

ספרו המונומנטלי של איאן קרשאו על היטלר נותן תמוונת מצב מפוכחת על הגורמים שהביאו לעלייתו ולנפילתו של היטלר תוך תיאור מפורט של הקרבות העיקריים במלחמת העולם השניה
אלו מתושבי תאומרש שקיבלו את המסר ישירות אל קרביהם, יוצאים אל הרחובות בעיניים בוהקות, מביטים מעלה ושואגים "למה?". לאלו נתחבת סחבה אל פיהם, הם נגררים לכיכר העיר, שם הם נתלים ברגליהם, מאדימים אל מותם ועל גופם הכרזה, 'זה סופם של בעלי הדמיונות'. בערב אחד של יוני נערך טיהור מקיף, אלו שאינם מובנים

נשלחים לחולות שפן, המובנים יתר על המידה נורים בעורפם.



גל נוסף מאיים לדחוק אותו לצידו השני של שובר הגלים, אם ידרדר אל הסלעים התחתונים לא יחלץ משם. אוש מנער את ראשו, קילוח דק של דם נמרח על אצבעו, הוא מנער את ראשו שוב, הקילוח גובר, אוש מתיישר, הוא מניע את רגלו והיא נעתרת לו, הוא מניח את רגלו לכיוון היציאה מהמזח, הגלים נוהמים מולו ללא הפסק, גדלים מול עיניו, מתנפצים מעל ראשו. רגלו עולה באוויר ומונחת על הקרקע, הצעד הושלם

אור וצל
אהרונסון מת עם הזריחה.
אחר-הצהרים עוד ציירנו. מלא מרץ הוא עזר לי להעמיס עגלת שוק רעועה בצבעים, מכחולים, ספוגים, צנצנות ומטליות. אני סחבתי את כן הציור המתקפל שאותו קיבל אהרונסון בירושה מאבני. בפעם הראשונה שציירנו על הכן הזה אהרונסון אמר "יש תורשה של דם ותורשה של ידע וגם של תרבות. אני הייתי התלמיד של אבני ובעניין הזה", הוא פנה אלי, "אתה נכד של אבני".
ג'קסון מהקיוסק צעק מה זה הרעש. אהרונסון המשיך לסחוב את העגלה המשקשקת, "זה, גם אם ימות..."
אהרונסון עצר לרגע להסדיר נשימתו, "יקום באמצע הקדיש..." אהרונסון מגלגל נייר ספוג ומספיג את הזיעה, "..ויתלונן שמרעישים לו".
רציתי לעזור עם המדרגות.
תלתליו הלבנים, הארוכים, גולשים אל כתפיו, מתנועעים כלהקת דגים מבוהלים.
"מה אתה חושב", התנשף, "שיש לך עסק עם זקן". הוא מכווץ עיניו ופוער פיו לשאוף אויר.
"תעלה" הוא אומר "אל תחכה לי ותבחר לך עץ".
אהרונסון מתנשף בקול שורקני עם כל מדרגה. לצווארו צרור גדול של מפתחות, אובך על משקפיו העבות, קמטיו מעמיקים, מתלחלחים בצהרי אוגוסט.
מחר יש לו יומולדת.
"מזל טוב", אני אומר, "על מה", הוא מרים ראשו לעברי. ערפל עיניו, מצח חרוץ ונוצץ.
"יש לך יומולדת מחר, לא?"
"מי גילה לך את הסקופ הזה“.
"אחותך".
"שתהיה בריאה. מה מעניין יומולדת בגיל הזה, מה זה מסמל. אין מה לעשות אז חוגגים יומולדת".
"אבל בכל זאת זה יום חשוב, תזכורת ליום בו נולדת".
"מה יש כל כך לחגוג".
אני יורד אליו, חש את עייפותו. מתיישב על גדר האבן התוחמת את המדרגות. אהרונסון מתיישב לידי. ביד לאה מסמן לעבר העגלה. אני מוזג לו מים לכוס פלסטיק. אהרונסון שותה להנאתו, ואני מוזג עוד כוס ועוד אחת. הוא מנגב את שפמו.
"אף פעם לא חגגתי יומולדת", הוא אומר.
"גם לא כשהיית קטן, ילד?"
"אני אולי הייתי קטן, אבל ילד אף פעם לא הייתי".
"למה?" אני שואל.
"לא היה לי זמן להיות ילד. להיות ילד זה מותרות שלא לכל אחד יש. ולחגוג, מסיבה, מתנות, מי חשב על זה?"
"הייתם עניים?"
"עניים?" אהרונסון אוחז במשקפיו, בין האגודל למורה, מכוון אל השמש, מסתנוור ונסוג, שוב אל השמש, כמו טכס סודי. בפעם השלישית אני לא מתאפק. "מה זה הדבר הזה?"
"זה משחקים של אור וצל".
"זה מסנוור הדבר הזה. אפשר להתעוור מזה".
"דבר אחד אני אספר לך על המורה שלך, שאולי אתה עוד לא יודע. אפילו יום אחד בחיים, לא קיבלתי את השמש כדבר מובן מאליו וגם לא שכחתי את השאלה שלך על העוני , אז אני אגיד לך, שיחסית לילד עם מחשב ווידאו, שגר בווילה, היינו עשירים אפילו עשירים מאוד, למרות שכסף אף פעם לא היה לנו".
בשנים האחרונות צייר אהרונסון שמשות. שמשות אדומות וכתומות סגולות וירוקות קטנות ועצומות. שמש אחת בוהקת בכתום חם הוא צייר על דיקט. בתחתית הדיקט במכחול דק הוא שרטט שני בני אדם קטנטנים מתגוששים, למרות שהתמונה הייתה תלויה על הקיר המרכזי בסטודיו שבו למדתי בשלוש השנים האחרונות, לא שאלתי אותו עד עכשיו.
"הציור צריך לדבר בעד עצמו. אם זה לא אומר לך מיד מה זה, אז צריך לשנות או לעבור לציור הבא"
אהרונסון מצית סיגריה הודית דקיקה וקצרה, 'אל תשכחיני', היה מכנה את הסיגריות האלו, שאותן היה מצית שוב ושוב ושוב.
"עכש
"זה לא הגיל יא חביבי זה הותק, אתה יודע כמה מארבים כבר עברתי וכמה שאתה עובר יותר ולא קורה לך כלום, אתה מתקרב לסטטיסטיקה שבמארב הבא תאכל אותה".

קלפוש ביקש מימיה, יש חור במימיה שלו, הושטתי לו את המימה שלי .

"מים חיים", אומר קלפוש.

שקעתי בבוץ עד קצה הקרסול ובכל זאת המשכתי ללכת, גם כשנשארה נעל אחת בבוץ. עם הגרב חציתי, השדה החל להחשיך, אורות המושבה נשארו הרחק מאחורי. כל- כך הרבה פעמים חשתי ודמיינתי וחלמתי על הרגע הזה, על האושר, על השחרור ועכשיו כשהבית רחוק מאחורי והנה עוד מעט הכביש, אין בי שמחה
כולם הביטו מטה אל התכריכים המתכסים באדמה, ואני סובבתי את ראשי אל הפרפרים, שעפו לפרדס, מסמנים שביל צהוב שבקצהו אני רואה את ראשו העצום של גולפיצר קינג מגיח מבין הסברס.


בצעתי כפיפות על יד אחת ומשכיבה לישיבה, כבר מזמן לא התאמנתי. החיים נראו ורודים ומאושרים כמו אז בגיל 16 כשקראנו להם בחבר'ה 'אביב החיים'.

שמתי דיסק של הדלתות
מרכבת הזמן חולפת ביעף וזעקת היאוש אשר לרוכבים באפלה תעיר

  1. לעמוד הבא

עבור לתוכן העמוד

ביטוח חו"ל  | ביטוח סיעודי בויקיפדיה  | אינדקס גיל הזהב  | סבאלה | עורכי דין רשלנות רפואית    |  אינדקס עורכי דין  | סיעוד  | בית אבות  | לחשבון גוגל + שלי   | אתר ביטוח בריאות שלנו