טלפון
צור קשר
  • ביטוח סיעודי

    ביטוח סיעודי - דאגו לקבל פיצוי חודשי למקרה של פגיעה תפקודית וזאת בכדי לא ליפול לנטל על בני המשפחה

  • ביטוח חיים

    ביטוח חיים - הבטיחו את עתידה הכלכלי של משפחתכם בכל מצב

  • ביטוח בריאות

    ביטוח בריאות - דאגו להבטיח כי כל אחד מבני המשפחה יהיה מבוטח בביטוח הכולל: ניתוחים פרטיים, תרופות שלא בסל והשתלות

  • ביטוח מנהלים

    ביטוח מנהלים -כדאי לדאוג לחיסכון לפרישה בפוליסה המבטיחה קצבה או פנסיה ומשולמת ע"י עובד ומעביד

  • אובדן כושר עבודה

    ביטוח אובדן כושר עבודה - חשוב לגדר את הסיכון שבאיבוד כושר השתכרות ולכן יש להקים פוליסת ביטוח להבטחת הכנסה חודשית במקרה של פגיעה בכושר העבודה כתוצאה ...

תביעת ביטוח סיעודי

תביעת ביטוח סיעודי (הגדל)

תביעת ביטוח סיעודי

  

האבסורד בתחום הביטוח הסיעודי הוא שהבריאים מדחיקים אותו, והחולים אינם יכולים לקנותו. המודעות הסיעודית הראשונה מתרחשת רק לאחר שבן משפחה או אדם קרוב אחר מגיע למצב סיעודי. לפני כן כל המלל, האזהרות, הסטטיסטיקות והביטוחים המוצעים, כולם בגדר תאוריה בלבד, אך כשקורה מקרה סיעוד בתוך המשפחה כל שאר הצרות מתגמדות.

 

כדי להמחיש את דבריי אספר את הסיפור הבא:

 

אבא הבטיח לזוג צעיר מתנה, חיה קטנה וחמודה. חלפה שנה, חלפו שנתיים והזוג לא קיבל את המתנה שהובטחה להם ובינתיים נולדו לזוג הצעיר ילדים. לשאלות של הזוג היכן המתנה ענה האב שהמתנה מטופלת יפה ואפילו גדלה ומתפתחת ובינתיים הילד הגדול כבר הלך לגן, ובבית היו עוד שני ילדים קטנים. ערב אחד הופיע האבא (הסבא) ואמר שבפיו שתי בשורות: האחת כי מחר הוא מפליג לטיול מסביב לעולם לתקופה ארוכה, והשנייה כי מחר תגיע המתנה שהבטיח. כולם שמחו ונפרדו זה מזה לשלום. למחרת שמעו בני המשפחה קולות מהרחוב, צהלות שמחה של ילדים, ורחשי התרגשות של קהל גדול, וכשפתחו את הדלת עמד לפניהם פיליפיני חביב ובידו חבל ארוך שאליו היה קשור פיל. "מה זה?",שאלו בני הבית בבעתה. "זו המתנה של אבא שלכם", ענה הפיליפיני. "אנחנו לא מעוניינים, לא תודה", אמרו בני הבית, אבל הפיליפיני כבר היה עסוק בלפרק את המשקופים, הוא פירק את הגג וגם את חזית הבית כדי שהפיל יוכל להיכנס פנימה.

 

"טוב תודה", בני הבית סימנו לו כי הוא מיותר אבל הפיליפיני בשלו: "אבא אמר לשמור על הפיל אצלכם בבית".

 

באחת ההרצאות שלי סיפרתי את הסיפור הזה במשך ארבעים דקות. אני חושב שהמסר ברור. אגב, בהרבה בתים צריך לבצע שינויים רבים במבנה הבית: בדרכי הגישה אליו, בשיפוץ האמבטיות והרחבתן, במתן פתרון לבעיית המדרגות, וגם לחדר הורים בקומה שנייה שיורד לקומת קרקע. שינויים אלו עולים כסף רב. זו הוצאה לא מתוכננת, לא מתוקצבת ולא מבוטחת בשום סוג של ביטוח. החמור מכל הוא שהחולה נפקד ונוכח בדרך כלל, כלומר לא רק שצריך לטפל בו, אלא שהוא כאילו נסע לטיול מסביב לעולם לתקופה בלתי מוגבלת, והשאיר אחריו פיל עם מטפל פיליפיני בבית. לרוב זה קורה אצל הסובלים מדמנציה.

 

  צריך עוד מידע ? צור קשר עוד היום ונשמח לעזור לך !

 

כל תביעה סיעודית היא מקרה קשה, כואב ומורכב. הגורמים השונים מטפלים בתביעות בדרכים שונות. דרישות משרד הבריאות והביטוח הלאומי שונות מהדרישות של חברת ביטוח פרטית בעת תביעה. בנוסף, גם הקריטריונים להגדרת מצב סיעוד שונים בין הגורמים הנתבעים, כך שתביעה שגורם אחד עלול לדחות אותה, עשויה להתקבל במלואה ע"י גורם אחר. כדי לקבל תשקופת נכונה במערכת המורכבת הזאת חשוב להבין גם את הגורמים המבטחים, ולהבין מה מטריד אותם וממה הם חוששים. בניגוד לביטוחי ריסק אחרים - דוגמת אבדן כושר עבודה, בביטוח סיעודי אחוז המתחזים קטן ביותר. קשה מאוד לפברק מצב סיעודי ולהזיל ריר מלאכותי כשמגיעה האחות הסיעודית כדי למלא שאלון תפקודי. אך ישנן פעולות שבהן מידת התפקוד אינה ברורה, האם כשאדם מצליח ללבוש מכנסיים אך מתקשה ברכיסת הכפתורים הוא סיעודי? האם כשמצליחים לנעול נעליים אך לא מצליחים לקשור את השרוכים, נחשב הדבר לאי-תפקוד בסעיף הלבשה? האם בריחת שתן מדי פעם נחשבת כאי-שליטה על סוגר? ואם ההגדרה בפוליסות הביטוח הנה "אי-שליטה על סוגרים", האם מספיקה מכשלה זו להוספת ה-A.D.L. של שליטה על הסוגרים?

 

אלו הסוגיות היומיומיות בהן מתמודדת משפחתו של החולה הסיעודי ולכן חשוב לדעת: ראשית למי פונים ולאחר מכן למי מפנים את המסמכים הרפואיים ובאילו מסמכי תביעה מדובר. במקרים רבים תביעות לביטוח סיעודי נדחות בגלל סיבוכים ביורוקרטיים, החל מהפקיד שטיפל בדרך לא נכונה, דרך פנייה לגורם שאינו הגורם המבטח, וכלה במילוי הטפסים הלא נכונים או מילוי הטפסים הנכונים באופן שגוי.

 

כבר כתבתי בפרק על השאלון התפקודי ובגלל חשיבות העניין אזכיר שוב: יש למלא שאלון תפקודי אך ורק בנוכחות בן משפחה, שכן החולים מתביישים לעתים להודות במכשלות גופם ולשאלה כגון: האם אתם הולכים לשירותים לבד? הם עונים "כן", בעודם מסתובבים עם טיטולים.

 

כפי שפירטתי בפרקים קודמים תביעת סיעוד אינה מתועלת למקור אחד בלבד. ישנם מספר גורמים המטפלים, לעיתים במקביל, באותה תביעה ולכל גורם יש להעביר טפסים ואישורים שונים.

 

מקרה סיעודי בדרך כלל מתפתח ולא מאובחן סתם כך בפתאומיות, למעט מקרה של תאונות דרכים או תאונות עבודה המותירות נכות קשה הגוררת חוסר תפקוד. במקרה סיעודי עקב מחלה הסימפטומים המאובחנים ראשונים מעוררים דאגה רק לאחר תקופה, ולעתים תקופה ארוכה של התעלמות והדחקה. במקרים של דמנציה הסימפטומים הראשונים מאופיינים בהתעלמות של החולה הסיעודי משאלות שאינו יודע את התשובה עליהן. הבעיות של דמנציה מיוחסות לבעיית שמיעה לעתים. החולה הדמנטי אינו משלים עם מצבו, ובשלבי המחלה הראשוניים ישנה תחושה של בלבול. החולה וסביבתו מתעלמים מכך בתקווה כי זה יעבור, אך זה לא עובר וזה מגיע עד לחוסר זיכרון מוחלט. בשלבי המחלה המתקדמים ברור כי לא ניתן להחזיק את החולה בבית. אני תמיד ממליץ כי אדם דמנטי החי עם בן או בת זוג יועבר למקום אחר כי לחיות עם אדם דמנטי יכול לגרום נזק חמור גם לבן הזוג השני, מה עוד שחולים דמנטיים הופכים לאלימים לעתים.

 

במקרים של סיעוד הנובע מכשל גופני הסימנים ברורים יותר, אך גם הם לרוב אינם מופיעים מיד. בנוסף, ישנם קשישים רבים המתקשים בהליכה.

 

האם כולם צריכים למלא טופס תביעה לביטוח סיעודי? התשובה שלילית כמובן. ביטוח סיעודי נועד לתת מענה לאלו המוגדרים כסיעודיים, כלומר אינם מתפקדים עצמאית בפעולות היום-יום. השאלה היא מתי להתחיל לטפל בתביעה הסיעודית, האם מיד כשסימני המחלה הראשוניים מופיעים, או שמא לאחר שיודעים בוודאות שהחולה הנו סיעודי. אני נתקל רבות בשאלה זו ובשאלות דומות, וברור שאין מקרה אחד דומה למשנהו. ככלל אני יכול לציין שכדאי לערב גורמים רפואיים מקצועיים גם בשלבי המחלה הראשוניים, ובוודאי אם מדובר באלצהיימר. אין תרופות מונעות למחלה זו אך ישנן תרופות, דוגמת אקסלון, הממתנות את התפשטות המחלה. בנוסף, גם תרגילים לפעילות המוח יכולים לעזור. אותם גורמים רפואיים המעורבים בהדרדרות מצבו הבריאותי של החולה יכולים להפנות את החולה למומחה פסיכוגריאטרי, או לייעוץ מיוחד ויכולים גם לאבחן את התסמינים הראשונים להתהוותו של צורך סיעודי. אני ממליץ לפנות לגורמים המטפלים במקרי סיעוד כבר כשיש אי-יכולת תפקוד בפעולה יום-יומית אחת, שכן ההדרדרות למצב של A.D.L. נוסף יכולה להיות מהירה מאוד.

 

בשלב ראשוני זה של המחלה הפנייה הנה לגורמים המקצועיים בלבד: רופאים גריאטריים, אחיות סיוע בקופות החולים, או עזרה פרטית בבית. בשלב הבא שבו ישנה הידרדרות עד לחוסר תפקוד בשתי פעולות יום-יומיות או יותר, יש לפנות לסניף הקרוב של קופת החולים כדי שאחות סיעודית מוסמכת תגיע כדי למלא שאלון תפקודי. שאלון זה הנו הנדבך הראשוני בבנייתה של תביעה סיעודית והוא נועד לתת חוות דעת מקצועית ראשונית בדבר קיום ההגדרה הסיעודית ההכרחית למתן הסיוע. השאלון מיועד לחולים השוהים בביתם בלבד ואינו מיועד למאושפזים במצב סיעודי מורכב, לחולים אלו יש להמציא חוות דעת הרופאים המקצועיים המטפלים או דו"ח סיכום אשפוז, אם החולה שוחרר לביתו. יש לציין האם יש טיפולים המשכיים, והאם ישנה תלות במכשור חיצוני, וכן את תדירותם של טיפולים חיצוניים אלו ואת הדרישות הרפואיות שתלות זו גורמת דוגמת: דיאליזה, טיפולי כימותרפיה או שימוש בבלוני חמצן. ככלל אם יש בנמצא חוות דעת רפואית עדכנית יש לצרפה למסמכי התביעה.

 

תביעה סיעודית לגורמים מקבילים

 

תופעה נפוצה היא הצורך לתבוע במקביל מספר גורמים. חולה סיעודי תושב ישראל רשאי לתבוע מידית את הביטוח הלאומי ואם מצבו הכלכלי ירוד יש לו גם עילת תביעה כנגד משרד הבריאות בדרישה לקבלת "קוד" שעליו פירטנו בפרק העוסק במשרד הבריאות.

 

אם חולה זה חבר בקופת חולים ויש לו ביטוח נוסף לשירותי השב"ן באותה הקופה, הכולל גם ביטוח סיעודי, ישנה עילת תביעה גם כנגד חברת הביטוח המבטחת את חברי אותה הקופה בביטוח סיעודי.

 

אם יש לחולה ביטוח סיעודי פרטי או קולקטיבי הרי שיוכל לתבוע את החברה המבטחת בגין סכום הביטוח הנקוב בפוליסת הביטוח.

 

יש לשים לב כי ישנם מקומות שבהם ישנו קיזוז מסכומי הביטוח שאותם מקבלים במקורות אחרים, ולכן אני ממליץ להתחיל את התביעה במקום שבו סכום הפיצוי המובטח הוא הגבוה ביותר.

 

המאמץ לנהל תביעה סיעודית הוא אותו מאמץ כמעט מול כל גורם, ודבר זה אינו קל מול שום גורם בתחום רגיש זה, אך עדיף למבוטח, החולה בפוליסה פרטית שהופקה ע"י חברת ביטוח עם סכום פיצוי מובטח של 10000 ש"ח לחודש, לרכז את המאמץ שם מאשר בביטוח לאומי שייתן במקרה של הכרה בסיעוד מקסימלי 18 שעות סיוע שבועיות.

 

אם ההכנסה החודשית המשפחתית קטנה מ-6000 ש"ח כדאי לרכז מאמץ בפנייה למשרד הבריאות כדי לקבל קוד אשפוז, ורצוי שקוד זה יהיה ללא כל השתתפות עצמית מטעם המשפחה.

 

האמור לעיל אינו סותר את האפשרות לנהל תביעות מקבילות עם חברת הביטוח המבטחת בביטוח סיעודי את חברי קופת חולים דרך שירותי השב"ן - ביטוח לאומי וחברות הביטוח הפרטיות. לכל גורם כזה יש להעביר את השאלון התפקודי במלואו, את הנתונים הרפואיים העדכניים של החולה ואת פרטי ההתקשרות של איש הקשר במשפחה האמון על התביעה. ישנם מקרים שבהם בני המשפחה מחלקים בין עצמם את התפקידים.

 

נתקלתי במקרה שבו היה המבוטח מבוטח בביטוח סיעודי פרטי בשתי חברות ביטוח וכן היה חבר בקופ"ח כללית ובה הבת מונתה לאחראית בנושא התביעה מול הכללית ושני הבנים התעסקו כל אחד מול חברת ביטוח.

 

ככלל הייתי מייעץ לבעלי הכנסה הגבוהה מ-9000 ש"ח ברוטו מעבודה או מפנסיה לא לתבוע את ביטוח לאומי או את משרד הבריאות משום שזה יהיה מאמץ סיזיפי מיותר. סביר להניח שבסופו של דבר התביעה תידחה על בסיס השאלון הפיננסי שיצביע על הכנסה גבוהה שבגינה שני גופים אלו לא יתנו סיוע.

 

כמו כן כדאי לעסוק בתביעת סיעוד כשהחולה מתחיל להדרדר למצב סיעודי כלומר כשאינו יכול לתפקד בלפחות אחת מפעולות ה- A.D.L., או שברור כי בטווח של שבועות או חודשים בודדים ייכנס למצב סיעודי כמוגדר בפוליסה. אף גורם מבטח לא יישלם למפרע על מצב סיעודי עתידי.

 

התביעה הסיעודית בחברות הביטוח

 

בחברות הביטוח הפרטיות הוקמו מחלקות נפרדות לטיפול בנושא התביעות. חברת "כלל ביטוח" לדוגמה הפרידה את כל נושא ביטוחי הבריאות משאר סוגי הביטוח והקימה חברה נפרדת בשם "כלל בריאות" המטפלת בפוליסות בנושאי בריאות בלבד וכוללת כמובן גם את הטיפול בביטוחים סיעודיים. ישנה חברה דוגמת חברת "מגדל" שהעבירה את נושאי התביעות לחברת בת בשם "שמגד". חברה זו מטפלת בסילוק תביעות בלבד ואין לה כל נגיעה לנושאי חיתום והפקה. להערכתי תלך מגמה זו ותתרחב, שכן היא משקפת את המורכבות והשונות הרבה הכרוכה בתחום הביטוחים הרפואיים, וכן את הצורך לטפל בנושא חשוב זה בדרך מקצועית וממצה. וכן כדי למזער את תלונות המבוטחים ולהביא לידי כך שחברות הביטוח ייתפסו כגופים העומדים לצד התובעים והנזקקים בעת צרה.

 

ישנו שיפור בהתייחסות של חברות הביטוח לתביעות בשנים האחרונות, הן מתוך הבנתן שטיפול בתביעות הנו הראי לתדמיתה של חברת הביטוח, והן בגלל תקנות ברורות שקבע המפקח על הביטוח בנושא הביטוח הסיעודי. תקנות אלו מפרטות וקובעות את הפרמטרים של חברות הביטוח לניהול תביעה סיעודית ובהן בין השאר התייחסות לנושאים הבאים: משך הטיפול המקסימלי ונוהל התביעות בחברות ביטוח כולל קביעת מועדים מוסכמים להודעות ותשובות בקשר לחומר רפואי הקשור בתביעות ביטוח, נוהל לערעורים לפני החלטות חברות הביטוח, והגדרות בדבר המותר והאסור בהתאגדות לשם ביטוח (ביטוח קולקטיבי). גם עם כל התקנות וההנחיות הללו עדיין ישנן חברות ביטוח המערימות קשיים ומותחות את זמני התגובה למועדים מאוחרים.

 

בארץ קטנה כשלנו שמועות על טיפול רשלני שכזה מתפזרות במהירות ומוגברות ע"י מדורי הצרכנות והכלכלה בעיתונות הכתובה והאלקטרונית. שוק פתוח חייב להביא לתחרות הוגנת, שאחד מסממניה הוא טיפול מהיר, יעיל והוגן בתביעות.

 

להלן כמה עצות מעשיות בפנייה לתביעת ביטוח:

 

  • תביעת ביטוח מתחילה עוד לפני החתימה על טופסי הביטוח. בפרק העוסק בהצהרת הבריאות הדגשתי את חשיבותה של ההצהרה בעניין קבלה נכונה של המועמד לביטוח. המונח "נכונה" משמעו כי לא תהיה לחברת הביטוח עילת דחיית תביעת ביטוח בגין מצב בריאותי שלא הוצהר עליו. מחלקת התביעות בחברת הביטוח בוחנת את הצהרת הבריאות שעליה חתם המבוטח כשלב ראשון לפני יישובה של כל תביעה. רק אם ברור כי מקרה הביטוח אירע עקב מצב רפואי שמקורו בתקופה שלאחר תום תקופת האכשרה יימשך הטיפול בתביעה. מקרים שבהם חברות הביטוח דוחות תביעות עקב טענות אי-גילוי והצהרות מוטעות בהצהרת הבריאות הנם מקרים סבוכים

 

המחייבים ייעוץ משפטי לעתים קרובות. אין בכוונתי להרחיב בנושא זה היכול לשמש פרק נפרד בספר, רק אספר סיפור שידגיש את חשיבות העניין:

 

  • בשנת 1995 נקראתי לתת חוות דעת בעניין תביעתה של גברת מראשון לציון שנקרא לה "א'", הפנייה למתן חוות הדעת הייתה מצד עורך הדין של בנה שתבע בשמה את חברת "הראל". הרקע לתביעה הייתה פוליסה סיעודית שרכשה אותה אישה בחברת "שילוח" (שלימים הפכה להיות חברת "הראל"). אינני זוכר את המועדים המדויקים, אך אני זוכר שחברת "הראל" לא נתנה תשובה לתביעה זו תקופה ארוכה ולבסוף לאחר חודשים ארוכים של המתנה, הם השיבו שלאחר עיון בתיקה הרפואי של המבוטחת הוחלט לדחות את התביעה. במאמר מוסגר אסביר כאן כי במקרים שבהם עולה החשד בידי חברת הביטוח כי הצהרת הביטוח מולאה שלא בתום לב, תישלח בקשת קבלת מידע לקופת החולים שבה חבר התובע. האסמכתא החוקית לבקשה זו היא ספח הנקרא "ויתור על סודיות רפואית". ספח זה מוצמד לכל הצהרת בריאות ומהווה ויתור של המועמד לביטוח על זכות ערעור למקרה שבו תפנה חברת הביטוח לקבלת מידע רפואי לגביו מכל גורם רפואי שהוא. ההרשאה הזו הניתנת לחברת הביטוח הנה גורפת ואינה תחומה בזמן. לגבי חברות הביטוח זהו כלי הכרחי במלחמותיהן בתובעי סרק, אך עם ההגנה הזו הניתנת לחברות הביטוח חולים נחשפים כאן לאפשרויות של תביעות שונות מטעם חברות ביטוח עד לדחיית תביעה בגין אירועים שאירעו לפני עשרים שנה ויותר.

 

נחזור למקרה של א' - ביקשתי לראות את התיק הרפואי שלה שבגינו נדחתה תביעתה. היא נתקלה בסירוב בטוענה (מוצדקת) כי ויתור הסודיות הרפואית הופנה כלפי חברת הביטוח. לאחר דחייה ארוכה נוספת שבה קיבלה א' את העתק התיק הרפואי והעבירה אותו אליי, הסתבר כי היו לא' הפרעות קצב שבגינן קיבלה טיפול תרופתי תקופה קצרה, והייתה במעקב קרדיולוגי במשך כשנה. וזאת כשנתיים לפני שחתמה על הצהרת הבריאות בכניסה לביטוח הסיעודי. לטענתה זה היה משהו זניח שאפילו הרופא המטפל לא ייחס לו חשיבות מרובה ואמר שזה יסתדר עם הזמן. התשובה הזו של א' אינה קבילה כמובן בידי כל חברת ביטוח. חברת ביטוח תבדוק היטב מה היה מצבו הבריאותי המוצהר בכתובים של כל מועמד לביטוח לפני כניסתו לביטוח. מקרה זה של א' יכול להוות עילה לא רק לדחיית התביעה, אלא גם לביטול הכיסוי הביטוחי בפוליסה בטענה כי הצהרת הבריאות מולאה שלא בתום-לב ואי לכך לא היה תמחור נכון של הסיכון שחברת הביטוח התחייבה אליו. הפרעות קצב יכולות לגרום במצבים קיצוניים גם להשתלת קוצב לב, ויש לכך השפעה לעתים גם על תפקודים יומיומיים. לשאלה אם סבלה ממחלות לב ענתה א' בשלילה ובכך נתנה עילה לחברת הביטוח להתנער מחבותה.

 

במקרה זה אמרתי לבני המשפחה כי לדעתי חברת הביטוח צודקת, וגם אם ילכו למשפט לא יוכלו להוכיח כנראה כי א' לא ידעה על בעיית הלב שלה. הסיכוי היחיד לצאת מהתסבוכת הזאת הוא לבצע חיתום בדיעבד כלומר, לנסות להעריך מה היו תוצאות החיתום של חברת הביטוח לו ידעו את מצבה הרפואי האמתי של א' בעת שחתמה על הצהרת הבריאות. ישנם מקרים שבהם חיתום בדיעבד מביא לביטול אוטומטי של הפוליסה, לדוגמה במצב שבו היה המועמד לביטוח חולה במחלה ממארת עד חמש שנים לפני שמילא את הצהרת הבריאות והוא לא הצהיר על כך, או במקרים בהם לא נכתבים פרטי מחלות אוטואימוניות, או קיומו של A.D.L. אחד. ישנם מצבים שבהם תהיה תוספת רפואית המהווה את תמחור הסיכון של חברת הביטוח למצב רפואי בעייתי. במקרה הזה ניהלתי בשם המשפחה משא ומתן, המצב היה מסובך יותר, שכן היה ידוע לכל הצדדים שמיד בסיומו של המשא ומתן תיפתח תביעה בתיק זה. שיקוליה של חברת הביטוח כללו גם אפשרות שתיקלע למשפט ארוך שיגרור אחריו פגיעה תדמיתית, (אחד מבני המשפחה היה כתב כלכלי באחד העיתונים).

 

זה היה תהליך ממושך מאוד ועליי להוסיף שגם מעניין. בסופו של דבר הושגה הפשרה הבאה:

  • א' תצהיר על מחלתה בכתב ותודה כי השמיטה אותה מהצהרת הבריאות.
  • חברת הביטוח תקטין את סכום הביטוח לחצי הסכום המקורי ולא תחריג את מחלתה.
  • הפרמיה לביטוח תעלה ב-50%.

 

על סעיף אחרון זה חל ויכוח מר, הסכמתי לקבלו מהשיקול שאם תוגש מיד תביעה הרי שכל עוד התביעה משולמת יש שחרור מתשלום פרמיה, כלומר סעיף זה היה רלבנטי רק למקרה שבו א' הייתה מתאוששת וחוזרת לשגרת יומה. הניסים האלו מתרחשים לצערנו כמעט אך ורק במקרה של תאונות בגילאים צעירים. אחוז החוזרים לתפקוד נורמטיבי לאחר אירוע סיעודי בגילאים בוגרים הנו זניח.

 

לכל גורם ביטוחי יש את הכתובת לפניות הציבור כאמור. בעמוד הבא ניסיתי לרכז את פרטי ההתקשרות של מרב הגורמים בארץ העוסקים בנושא תביעות סיעוד.

 

פרטי ההתקשרות המופיעים כאן הם של המחלקות העוסקות בתביעות בריאות וסיעוד בחברות הביטוח, או של מרכזי מידע בקופות החולים שדרכם אפשר לקבל הפניה להמשך הטיפול בתביעת סיעוד. כפי שציינתי בפתיחת פרק התביעות כדאי מאוד להיות מצוידים בכל החומר הרפואי הרלבנטי. בתביעות סיעוד מול ביטוח לאומי יש להצטייד גם בתלושי הכנסה של החולה ובן/בת זוג, בתביעות לקבלת "'קוד" ממשרד הבריאות יש למלא שאלון פיננסי הבוחן את מעמדה הפיננסי של המשפחה, כך ששוב יש להצטייד בנתונים לגבי שכר, חסכונות או שכירויות.

 

בכל מקרה של תביעה יש להמציא שאלון תפקודי מלא, כך שללא תלות בבקשות שונות של הגורמים המטפלים בתביעות, כדאי לדאוג להמצאת השאלון התפקודי מיד עם תחילת הליך התביעה.

 

בדף פרטי הקשר בעמוד הבא ציינתי גם את פרטי ההתקשרות של מחלקות ביטוח החיים בחברות הביטוח וזאת מהסיבה שלעתים מבוטחים אותם חולים גם בביטוח לאבדן כושר עבודה. בחברות הביטוח מטופלת תביעת אבדן כושר עבודה דרך מחלקת תביעות ביטוח חיים בעוד שתביעת סיעוד מטופלת דרך מחלקת תביעות בריאות או תביעות סיעוד.

 

 

 

 מוקד חיים

מוקד בריאות  

 כלל וכלל בריאות

 03-9420440

 03-6388400

  מגדל - שמגד

 03-92951224

 03-9295099

 הראל

 03-7549636

 03-7547010

 הפניקס

 3455*

 3455*

 איילון

 03-7569640

 03-7569656

 אליהו

 03-7569640

 03-6920911

 הכשרת היישוב

 03-7962610

 03-7962610

 מנורה

 03-7107122

03-7107957 

 

טלפונים של מוקדי קופות החולים:

 

  מאוחדת

 3833*

  כללית

 2700*

 לאומית

 1-700-507-507

 מכבי

 3555*

 מוקד ביטוח לאומי

 6050*

  מוקד משרד הבריאות – ראש מנהל הסיעוד

 026705802

 

 

 

עבור לתוכן העמוד

ביטוח חו"ל  | ביטוח סיעודי בויקיפדיה  | אינדקס גיל הזהב  | סבאלה | עורכי דין רשלנות רפואית    |  אינדקס עורכי דין  | סיעוד  | בית אבות  | לחשבון גוגל + שלי   | אתר ביטוח בריאות שלנו