טלפון
צור קשר
  • ביטוח סיעודי

    ביטוח סיעודי - דאגו לקבל פיצוי חודשי למקרה של פגיעה תפקודית וזאת בכדי לא ליפול לנטל על בני המשפחה

  • ביטוח חיים

    ביטוח חיים - הבטיחו את עתידה הכלכלי של משפחתכם בכל מצב

  • ביטוח בריאות

    ביטוח בריאות - דאגו להבטיח כי כל אחד מבני המשפחה יהיה מבוטח בביטוח הכולל: ניתוחים פרטיים, תרופות שלא בסל והשתלות

  • ביטוח מנהלים

    ביטוח מנהלים -כדאי לדאוג לחיסכון לפרישה בפוליסה המבטיחה קצבה או פנסיה ומשולמת ע"י עובד ומעביד

  • אובדן כושר עבודה

    ביטוח אובדן כושר עבודה - חשוב לגדר את הסיכון שבאיבוד כושר השתכרות ולכן יש להקים פוליסת ביטוח להבטחת הכנסה חודשית במקרה של פגיעה בכושר העבודה כתוצאה ...

רבינדרנת

רבינדרנת (הגדל)

 

רבינדרנת 

 

 

"רטט הכוכב ששקע 

שבוי בזו המנגינה". 

את הרגעים הקטנים אני זוכרת. לרגעים הקטנים אני כמהה, לגעת, לחוות שוב ושוב ושוב ושוב. 

"בחביון צל מעמקי עיניך 

אני מבקשת את נצני צפונותיך".       

היתה רוח, רוח קרה שרכסה           מעילים, קשרה כובעים, בגד על בגד. כך נפגשנו, עטופים בכל שכבה אפשרית ולחיינו אדומים מקור. 

שאלת על רחוב 'הלני  המלכה' הלכנו לשם יחד. מאז לא נפרדנו ובערב קראת לי  לראשונה את ההקדשה מ'בשורת האביב', אותה אני זוכרת עד היום. על ספסל, למרות הקור, בגן, בהמשך רחוב אלפסי, חיבקת אותי לראשונה, ידיך היו לחות משהיה ממושכת בכיסי הדובון. את חוטמך הקר ניגבת בטישיו מסמורטט, הצעתי לך משלי ואז הוצאת את הספר הקטן ואת פנס הכיס, ספר קטן ירוק עם עטורי מלמלה לבנים. אני זוכרת כל מילה.  

"אל נא תשאלו למי אני מקדיש את שירי", הבטת בי אז רגע ארוך.  

"באבק צדי הדרך המה ממתינים לזו אשר בידה לשוות ערכם. 

השמעת את שירי 

ותאמצם אל לבך? 

מה שם לך לא אדע 

לך אנכי מקדיש 

 את גנזי נשמתי". 

ואני חשבתי שהיום בבוקר פגשתי בך לראשונה וכאילו כבר הכרנו חיים שלמים. ראיתי באותו רגע שנים רבות קדימה. זה לא קרה לי, ראיתי ברור, ראיתי אותך, ראיתי את שנינו עם תרמילים. אתה עם מפה, הבטת קדימה, אחזנו ידיים, ראיתי אותך רוצה ללכת הלאה. אני כבר הייתי עייפה. 

ביקשתי לקרוא גם אני. הססת. בסוף הושטת לי את הסיפרון הקטן כאילו העברת אלי את אוצרך היחיד.  "מוהוא", אמרת לפני שנתת לי אותו. 

"תודה, מה זה", שאלתי. 

 

"זה השם של הספר בבנגלית, על שם פרח בשום המבשר את האביב". 

ואז הכתה בי הידיעה שאנחנו מהבוקר יחד, הכרתי אותך כשכבר נשאת בכיסך את הספר הזה. 

"אתה מסתובב כל הזמן עם הספר הזה", הבטתי בספר שהיה נתון עדיין בידך.  

"כל הזמן", אמרת. 

"למה". 

"כי ידעתי שבסוף אפגוש אותך". 

ידיך , לטפו, נגעו בתנוכי אוזני כשהרימו את שיערי הארוך, ידיך על עורפי, על צוארי ולשונותינו, בתחילה כרגליים חוששות הנשלחות למים לבדוק עם קר ולאחר מכן כשני גורים המשתובבים על שטיח ולבסוף סלט קצוץ דק דק, עם לימון, הרבה רוטב ומלח, סלט בו מתערבבים כל הטעמים, סלט הנטרף קל ומשאיר טעם של עוד. חקרתי את שיניך, אחת, אחת, את החניכיים, את בסיס הלשון, את פנים הלחיים עד לאן שהלשון מגעת. רציתי לדעת כל מה שעבר עליך, כל קמט, כל פגם. על ספסל ביום ירושלמי קר הייתי נוכחת כפי שלא הייתי מעודי, הייתי לגמרי,  חוויתי אותך, את מגעך, לטיפותיך, הטעם המלוח מעט של לשונך ורציתי לטעום ממנו  עוד, אבל אתה ניתקת והבטת בי, ליטפת את שיערי והבטת בי. שנינו ידענו שלא צריך לאמר דבר. סוף - סוף הכל כל - כך ברור. הספר היה מונח על הספסל. "אפשר", שאלתי אותך רק מתוך נימוס ופתחתי את הספר והמילים, אותן אני זוכרת עכשו וזכרתי במשך כל אותן שנים, עולות שוב, כל - כך במקומן.  

"זו מקלעת שירי אהבה צרורה וקשורה יחדו,  

במקום בו גבר ואשה נפגשו. 

יש אשר לאלוהים יגישוה      

ויש אשר לצואר אהובת נפשם יענדוה          

כל שהיה בידי להגיש לאלוהים  

לאהובתי אתננו 

ואשר היה בידי להגיש לאהובתי 

 לאלוהים אתן". 

לא חשתי קור למרות שעת החצות. לא דיברנו על מה נעשה הלאה, או לאן נלך, או היכן נישן. לא דיברנו על מגורים, על חיים יחד, על העתיד, לא דיברנו על דבר והכל היה כל - כך ברור.     

"אתה נושא אותו הרבה זמן". 

"גיליתי אותו בתיכון, מאז אני לא נפרד ממנו. יש לו עוד הרבה ספרים מקסימים. ספר האהבה הזה הוא רק חלק קטנטן". 

"רבידרנת". 

"רבינדרנת, רבינדרנת טאגור, זה לא אדם שניתן לסלף את שמו. רבינדרנת". 

מאז קראתי לך בקיצור, 'רבי'. 

קולך היה שלו כל - כך וגם נשימתך שקטה, כפי שכתב רבינדרנת שלך. 

"משב נשימת בואך הרטיטה את צעיפי", ועדיין לא סיפרת לי מאין אתה ובמה אתה עוסק, כי כשדבר כזה קורה אלה לא הדברים החשובים. הלכתי אחריך, מצאנו בית- קפה קטן,  התעקשת לשתות מים, אני לגמתי מרק ואתה פתחת את הספר הקטן של רבינדרנת וקראת לי.  

"מעולם לא התימרתי לדעתך כל  כולך         

אהובי, בתוך תוכו של אחוד מושלם  

אנכי בדד נשארתי. 

מיתרי  נבלך הרוטטים למגעי  

האם נגלה נגלית בם כליל 

בליל אביב אין תנומות". 

עזבנו כי סגרו. הלכנו באזור בו נפגשנו בבוקר, הלכנו לבד, לא היה אדם סביבנו. עוד מעט יאיר הבוקר. הלכנו לכוון החומה, לכוון  בריכת הסולטן. ידך לא היתה לחה, היא היתה שקטה ובוטחת. יד ביד הלכנו, לא דיברנו הרבה, לא הייתי עייפה כלל, הייתי יכולה להמשיך ולהמשיך כך עוד ועוד, ללכת איתך. הירח עלה בזריחה מאוחרת ואתה קראת לי.  

"בתוככי לבי חבוי הירח במילואו". 

ורק שנים לאחר מכן קראתי גם את המשכו של המשפט שלא קראת לי. 

"אך אתה ראית רק ליל באין ירח". 

את הזריחה ראינו יחד מהר - ציון. כשישבנו, לאחר הליכה ממושכת, חשנו שוב בקור. עטפת אותי, נישקת לאוזניי, לעורפי. היה לי קר. החלטנו ללכת ברגל לאורך רחוב יפו עד התחנה המרכזית ולחזור הביתה. בתחילה לביתי. 

מה נשאר מאותו לילה קסום עם לא הזכרונות, הערגה, הגעגועים, הכאב על כך שזהו, נגמר. למרות שחיינו יחד. עברנו לגור יחד מייד, זה היה ברור גם שנתחתן. 

שני ילדים, מאותה  פגישה מקרית, בה שאלת אותי איפה  'הלני המלכה' אותו ספר קטן שלך, השמור עימי כל אותו הזמן, אותו אני קוראת כשאין אף אחד בבית שלא לבכות לפני ילדייך. אהובי שלי.  

דבר  לא נשתנה מאז, הכל נשאר ברור וידוע, רק קוביית המזל לא נזרקה נכון לכיוונך. לעיתים אני שומעת אותך ברור, את קולך השקט, המקריא לי מספרו של רבינדרנת, את הטון הרך המכוון אלי. 

"התסבי פנייך מעמי? 

אל נא תשכחי בספר הגורל כתוב לאמר, מימים ימימה חלק ונחלה לי באהבתך". 

ואני אומרת וחוזרת ואומרת ולוחשת אליך את המשפטים שטרם הספקתי להשמיע. 

"מרכבת הזמן חולפת ביעף וזעקת היאוש אשר לרוכבים באפלה תעיר". 

לילה, לילה, אני חולמת אותך, מביט בי, מלטף את ילדינו, הכל - כך דומים לך. בנינו לפתע מה שבדרך כלל לוקח שנים. עם השלמה והבנה שאינה נוגעת במילים. כשראיתי שיירה של לובשי מדים על השביל, ידעתי, וגם אז לא צריך היה להסביר במילים. 

אני מנקה את האבן עליה חקוק שמך ומסיימת בשיר אחרון. 

"חסומה הדרך המובילה חזרה אלייך 

אם ממרחקים בי תביטי 

לא תכיריני עוד 

הו רעותי היי שלום". 

הייה שלום, אהובי, רבי שלי. 

 

                       

עבור לתוכן העמוד

ביטוח חו"ל  | ביטוח סיעודי בויקיפדיה  | אינדקס גיל הזהב  | סבאלה | עורכי דין רשלנות רפואית    |  אינדקס עורכי דין  | סיעוד  | בית אבות  | לחשבון גוגל + שלי   | אתר ביטוח בריאות שלנו