טלפון
צור קשר
  • ביטוח סיעודי

    ביטוח סיעודי - דאגו לקבל פיצוי חודשי למקרה של פגיעה תפקודית וזאת בכדי לא ליפול לנטל על בני המשפחה

  • ביטוח חיים

    ביטוח חיים - הבטיחו את עתידה הכלכלי של משפחתכם בכל מצב

  • ביטוח בריאות

    ביטוח בריאות - דאגו להבטיח כי כל אחד מבני המשפחה יהיה מבוטח בביטוח הכולל: ניתוחים פרטיים, תרופות שלא בסל והשתלות

  • ביטוח מנהלים

    ביטוח מנהלים -כדאי לדאוג לחיסכון לפרישה בפוליסה המבטיחה קצבה או פנסיה ומשולמת ע"י עובד ומעביד

  • אובדן כושר עבודה

    ביטוח אובדן כושר עבודה - חשוב לגדר את הסיכון שבאיבוד כושר השתכרות ולכן יש להקים פוליסת ביטוח להבטחת הכנסה חודשית במקרה של פגיעה בכושר העבודה כתוצאה ...

לאן תלך?

לאן תלך? (הגדל)

לאן תלך

 

"יום אחד אצא אל העולם ואחפש את החיוך"

אמא ממשיכה למרק את הסיר בשצף קצף.

"לאן תלך", היא נוהמת למעמקי הסיר.

"רחוק", אני אומר לעצמי.

בלילה אני רואה מפלצות מפלצות בכל מקום, זנב ארוך ומחודד  עם משולשים גדולים מנחושת כמו קוצים, כבר הזנב הפחיד מאוד, אבל  הפנים,  גם כשאני נזכר  בהם עכשו אני נרעד. השיניים בלטו מאוד, שתי שיניים גדולות מכל צד של פה ארוך כמו של תנין,  עיניים קטנות ורעות קרובות מאוד זו לזו, מביטות זו בזו קורצות זו לזו היתה להם שפה לעיניים האלו, שפה שלא הבנתי. האזניים יצאו בול מעל העיניים כמו שני שופרות, לפני כל אוזן קרן שחורה עם פיתוחים מזהב.

אני מסיט את הראש ימינה ויש  מפלצת ליד הדלת, אני מסיט את הראש שמאלה ויש מפלצת ליד מנורת הלילה, אני עוצם חזק את העיניים ויש לי מפלצת בתוך העיניים.

"אמא", אני צועק, "אמא".

כנראה שגם הצעקה הזו היתה בחלום, כי אמא לא באה.

הייתי  נרדם עם אור, מתעורר בחושך, מדליק את האורות ואז מחדר לחדר מדליק את האורות, כשהייתי נכנס גם לחדר ההורים ומדליק את האור היתה אמא מזנקת מהמיטה, מדברת מהר שאבא לא תתעורר.

"יש מפלצת", הייתי בוכה כשהיתה מכניסה אותי למיטתי.

"החדר מלא מפלצות, תשני איתי בבקשה".

היא הסכימה להשאיר את האור דלוק בחדרי ובמקום ידה המדליקה את האור  נעמדה המפלצת ואחותה התאומה סובבה את מנורת הקריאה, ושתיהן יחד קפצו לי לתוך העיניים, כשעצמתי חזק.

זה היה לפני פורים כשברחתי בפעם הראשונה. הלכתי על המדרכה עד שנגמרה פניתי לשביל עפר, הלכתי והלכתי, ראיתי את האבנים הקטנטנות עפות לצדדים, את החרקים מקפצים להם בין קוץ לקוץ. הלכתי עם ידיים בכיסים, ראש מורכן, הולך והולך אל  מגדלי האנטנות בסופו של הכביש.

אולי לקחת טרמפ רחוק מכאן, לא חשבתי הרבה, רק ללכת, להתרחק והכל כבר יסתדר. שביל העפר נגמר בשדה חרוש, המשכתי הלאה. בוץ.

שקעתי בבוץ עד קצה הקרסול ובכל זאת המשכתי ללכת, גם כשנשארה נעל אחת בבוץ. עם הגרב חציתי, השדה החל להחשיך, אורות המושבה נשארו הרחק מאחורי. כל- כך הרבה פעמים חשתי ודמיינתי וחלמתי על הרגע הזה, על האושר, על  השחרור ועכשיו כשהבית רחוק מאחורי והנה עוד מעט הכביש, אין  בי שמחה, רק תחושה ראשונה של רעב וקור המתגבר והולך, המתחיל בגרב הרטובה, חודר מבעד לקרסול ונתקע עמוק בעצם, עד הגרון הוא מגיע ויורד אל הרגל השניה הרגל  עליה נעל מוכתמת בבוץ.

עבור לתוכן העמוד

ביטוח חו"ל  | ביטוח סיעודי בויקיפדיה  | אינדקס גיל הזהב  | סבאלה | עורכי דין רשלנות רפואית    |  אינדקס עורכי דין  | סיעוד  | בית אבות  | לחשבון גוגל + שלי   | אתר ביטוח בריאות שלנו