ביטוח השתלות בישראל

נדמה כי הפרוצדורה הרפואית המכונה השתלה, נמצאת עימנו זמן רב, אך לא כך הדבר. ההשתלה הראשונה היתה השתלת כיליה והיא נערכה בבוסטון בשנת 1954, ב-1967 בוצעה השתלת הלב הראשונה ורק שנה לאחר מכן ב-1968 בוצעה בישראל השתלת הלב הראשונה, אך המושתל נפטר לאחר שבוע.

רק בשנת 1987 אישר משרד הבריאות לביה"ח הדסה בירושלים לבצע השתלות לב, (אך לא השתלות כבד).

הבעיה העיקרית בנושא ההשתלות היא מציאת האיבר המתאים להשתלה, ישראל היא אחת המדינות הנחשלות בתחום זה בעולם שכן רק 10% מהאוכלוסיה מוכנים לתרום איברים לעומת ממוצע של 35% בעולם המערבי. כיום רשומים בעמותת 'אדי' – העמותה הישראלית לתרומת איברים כ-500000 חברים, המהווים כ-10% מהאוכלוסיה הבוגרת (רק בני 17+ יכולים להצטרף לעמותה).

מחסור באיברים להשתלה יוצר תור הולך ומתארך של ממתינים, מידי שנה מצטרפים למעגל הממתינים כ-300 איש.

בפועל בוצעו בארץ,

231 השתלות בשנת 2007

280 השתלות בשנת 2008

282 השתלות בשנת 2009

נכון לחודש ינואר 2010 ממתינים בארץ 1069 מועמדים להשתלה לפי החלוקה הבאה:

• כלייה – 690
• כבד – 151
• לב – 133
• ריאות – 66
• לב/ריאות – 6
• כלייה/לבלב – 23

ההערכה היא כי בין הממתינים להשתלה כ-10% ימצאו את מותם בשנה הקרובה.

הנתונים המדאיגים הללו הביאו להתעוררות בציבור ונציגי הציבור בכנסת ולאישור חקיקה מקילה בנוגע להשתלות בישראל.

שני חוקים מהותיים לנושא ההשתלות אושרו בכנסת במהלך שנת 2008.

חוק השתלת איברים

החוק קובע לראשונה כי אדם חי התורם איבר ייחשב כחולה במחלה כרונית ויהיה זכאי לפיצוי ופטור מתשלומים שונים, מאידך מגדיר החוק מהו סחר איברים ואוסר מפורשות לקבל תמורה או לתת תמורה לרכישת איבר מין החי, וכן מגדיר החוק תיווך לצורך מציאת איבר להשתלה ומטיל איסור ועונש כבד על סוחרי איברים.

חוק מוות מוחי נשימתי

החוק עורר סערה גדולה בכנסת וגרר משבר עם הסיעות החרדיות שראו בחוק הפרה בוטה של הסטטוס קוו בעינייני דת. החוק קובע כי זמן המוות יקבע ע"י שני רופאים חיצוניים שלא טיפלו בחולה על פי היעדרם של הפרמטרים הקבועים הבאים, לחץ דם, נשימה עצמאית, תגובת אישונים.

החוק בא להסדיר את המונח 'רגע המוות' בהלכה ולפתוח צוהר לאפשרות מתן היתר נרחב יותר לתרומת איברים.

ישנו הבדל גדול בתפיסת העולם הקשורה להשתלות איברים בדתות השונות:

• איסלאם – חל איסור פגיעה בגוף המת וכך נמנעת כמעט כליל האפשרות לתרומת איברים למרות שישנה נטיה בשנים האחרונות מצד פוסקים איסלאמיים מודרניים להגמיש את כללי תרומת האיברים.
• נצרות קתולית – נחשבת תרומת איבר כגמילת חסד לנותר בחיים, אחוז תורמי האיברים מהדת הקתולית גבוה.
• הינדים – רואים את הגוף הפיסי כחסר חשיבות, ברגע שסיים הגוף הפיסי את דרכו בעולם יישרף ולכן אין מניעה להשתלות איברים בדתם.
• יהדות – חל איסור על פגיעה בגוף המת ובכבוד המת, האמונה בתחיית המתים הביאה לרתיעה מכל פעולה שתפגום בגופה, העתידה לקום לתחיה, רק בשנים האחרונות מתחילים רבנים להתיר תרומת איברים להצלת נפשות.

מפאת המחסור באיברים להשתלה נוצר שוק בינ"ל של סחר באיברים המגלגל עשרות מיליארדי דולרים בשנה ומתפרש על העולם כולו, כשקציר האיברים מתבצע בארצות העולם השלישי והמושתלים באים מהעולם המערבי.

נתונים כלליים

עלות השתלת כיליה ממוצעת בארצות המתפתחות דוגמת הפיליפים, בוליביה או הרפובליקה הדומיניקנית הינה כ-100000-150000$

השתלת לב או כבד בביה"ח אמריקאי יכולה להגיע ל-400000$ ויותר.

עלויות גבוהות אלו מחייבות פיתרון ביטוחי.

הפיתרון המוצע כיום בסל הבריאות הממלכתי הינו חלקי בלבד, שכן במסגרת הכיסוי להשתלות שמציעות קופות החולים, הן מציינות שני סייגים מהותיים לביצוע ההשתלה בחו"ל. המועמדים להשתלה צריכים לעבור וועדה הנקראת 'וועדת משיח' ורק בהתקיים שני תנאים אלו תידון הוועדה בחיוב בבקשתם להשתלה בחו"ל:

1. לא ניתן לבצע השתלה דומה בארץ
2. המושתל נמצא בסכנת חיים

כל השתלה ניתן לבצע היום בארץ, הבעיה אינה ברופאים או בחדרי הניתוח, ישנם בארץ טובי הרופאים והמשתילים בעולם, הבעיה היא המחסור החמור, ההולך וגדל באיברים להשתלה. מפאת שני סייגים אלו, קופות החולים מקמצות במתן האישורים להשתלות בחו"ל, עובדה הגורמת להארכת תור הממתינים להשתלה וכפועל יוצא מכך גם מקרי המוות, שהם נתון סטטיסטי החוזר על עצמו מדי שנה.

הסייג השני בדבר הימצאותו של המושתל בסכנת חיים הוא לעג לרש, שכן אדם החייב לעבור דיאליזה שלוש פעמים בשבוע, אפשר שאינו בסכנת חיים מיידית, אך איכות חייו פגומה ללא תקנה. גם אדם זה לא יזכה להישלח להשתלה בחו"ל.

החוק בדבר איסור השתלה מין החי בתמורה כספית, מגביל מאוד את האפשרות לקבל סיוע להשתלה בחו"ל, הן מקופות החולים והן מחברות הביטוח הפרטיות.

ההשתלה הנידרשת ביותר הינה השתלת כיליה ורוב השתלות הכיליה המבוצעוות בחו"ל הן מתורמים מין החי, המקבלים תמורה כספית וזאת בתיווכם של סוחרי איברים.

הפיתרון הביטוחי לנושא כאוב זה הוא ביטוח להשתלות איברים הקיים בכל חברות הביטוח בארץ.

ביטוח השתלות מגיע בדרך כלל כחלק מביטוח בריאות בסיסי ואינו נמכר ככיסוי העומד בפני עצמו.

חבילה הכוללת ביטוח השתלות וביטוח תרופות שלא בסל עד סך של 5,000,000 ש"ח כולל טיפולים מיוחדים בחו"ל תעלה למשפחה , בה ראש המשפחה בן 40 כ-80 ש"ח בחודש, מרכיב ביטוח ההשתלות בפוליסה זו כ-15 ש"ח.

פרמיה נמוכה זו היא צורך בסיסי להגנתה הביטוחית של כל משפחה, ביטוח שכזה יכול להביא לשקט נפשי ולחסוך את המודעות מעוררות החמלה ' דרושים 100,000$ להצלת חיים' המתפרסמות מידי יום בעיתונים.

הן השתלות והן תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות, הן מסוג הקטסטרופות החייבות להיות מוגנות בביטוח תואם, שיהווה את שכבת המגן הבסיסית של כל משפחה וכל יחיד.